<h1>חדושי הר"י מנרבונא — חולין</h1>
<h2>דף כ:</h2>
[חולין ק"ג ע"ב] כל הבשר אסור לבשל בחלב, דאע"ג דאמר רחמנא גדי הוא הדין לחיה ועוף ומפלג פליגי בה לקמן במתני' [קי"ג ע"א] איכא מאן דאמר דאורייתא איכא מאן דאמר דרבנן. ולדברי ר' עקיבא שהלכה כמותו שאומר לקמן [שם] חיה ועוף אינם מן התורה מתני' הכי מתפרשא כל הבשר אסור לבשל בחלב מהם מדברי תורה ומהם מדברי סופרים חוץ מבשר דגים וחגבים שאינן לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים. ומסיים בתוספתא ונוהג בארץ ובחוצה לארץ בחולין ובמוקדשין. ואשמעינן לענין מוקדשין דאיסור בשר בחלב חל על איסור מוקדשין, ותנא דמתני' משום הכי לא תנא בחולין ובמוקדשין דהא תנא כל הבשר דמשמע בין חולין בין מוקדשין. ואסור להעלותו, דילמא אתי למיכלינהו כהדדי דקא נגעי ובלעי מהדדי, אע"פ שמותר לאכל בשר אחר גבינה כדאמרי' בגמ' [ק"ה ע"א]. חוץ מבשר דגים וחגבים, כדי נסבה דהשתא אכילתן מותרת העלאתן על השולחן מיבעיא אלא אידי דתנא רישא חוץ תנא נמי סיפא חוץ. הנודר מן הבשר וכו', וכל הנודר אין דעתו אלא אחר לשון שהוא קורא את שם הדבר כך, ואשמעינן מתני' דכל מין בשר אדם קורא בשר חוץ מבשר דגים וחגבים.
[חולין ק"ד ע"א] גמ'. מותר בבשר דגים, שאין אדם קורהו בשר. הא עוף אסור, ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם ואשמעינן מתני' דדרך לקרותו בשר. כל מידי דמימליך עליה שליחא, כל דבר שאינו נשמע מן הסתם לא בתוך הכלל ואינו מוצא מן הכלל וצריך השליח לחזור ולפרש ולשאול רוצה אתה בזה. מיניה הוא, כלומ' חשוב הוא לענין נדרים מאותו המין כגון הכא שהאומר לשלוחו קנה לי בשר מן השוק אינו נשמע שמן הסתם בשר עוף והוא נמלך בבעל הבית לשואלו כלום רצונך ליקח לך בשר עוף ואילו לא היה עוף מין בשר לא היה נמלך אם יקח ממנו דהא לאו בשר הוא. והוא אומר ....... לא מצאתי אלא דלועין. ואינו לוקחן מיד כשמוצאן אלמא לא [קרו] ליה אינשי ירק דהא ירק סתם קאמר ליה ואי בכלל ירק הוא לא היה צריך לימלך. אמר להם כך הדבר, ומשם אני מביא ראיה שהוא מין ירק שאלו לא מצא אלא קטנית לא היה משיב [ואומר לו] לא מצאתי אלא קטנית אלא לא מצאתי ירק ובדלועין הוא אומר לא מצאתי ירק אחר אלא דלועין ולמה היה אומר כך אלא שיש לך ללמוד שהדלועין בכלל ירק ואין הקטניות בכלל ירק. בתחילת אוכלא, [נדרים נ"ד ע"ב] בתחילת החולי דלא אכיל דגים דדגים קשים לתחילת חולי [העין] וכיון שכן ודאי כשנדר לא היתה דעתו על הדגים.
